ידיעה ובחירה: האם אלוהים יודע מה אבחר מחר?

שני סוגי עתיד

העיקר העשירי של הרמב"ם אומר שאלוהים "יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם". את האמונה הזאת סביר לקבל כמסורת: יש לה מקורות בתנ"ך, וגם ההיגיון תומך בה: אם אלוהים ברא אותנו למטרה, סביר שהוא עוקב אחרינו. השאלה היא על העתיד.

יש שני סוגי אירועים עתידיים. אירועים טבעיים, כמו ליקוי חמה בעוד עשר שנים: אין שום בעיה שאלוהים יידע אותם. הם נובעים מחוקי הטבע ומהמצב הנוכחי, וישות כול־יודעת יכולה "לחשב" אותם, כמו שאסטרונום מחשב ליקוי. ואירועים שהם תוצאה של בחירה חופשית של בני אדם. אם הבחירה באמת חופשית, היא עוד לא קבועה בשום מקום. האדם שבוחר יוצר אותה, במובן מסוים, יש מאין. ולכן אי אפשר לחשב אותה מראש, לא מתוך מצב העולם ולא מתוך שום דבר אחר.

הסתירה

כאן מגיעה הסתירה שחכמים התחבטו בה דורות. אם אלוהים יודע היום, בוודאות, שמחר אבחר בדבר מסוים, אני לא יכול לבחור אחרת. אם אבחר אחרת, הידיעה שלו תתברר כשגויה, וזה בלתי אפשרי. לכן ידיעה מראש של הבחירה וחופש הבחירה סותרים זה את זה לוגית. לא "קשה ליישב". סותרים.

הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ה) מציג את השאלה, ועונה שהידיעה של אלוהים שונה משלנו, ואין לנו יכולת להבין אותה. אבל זו לא תשובה. זו הודאה שאין תשובה. הראב"ד, בהשגתו שם, כתב שלא נהג הרמב"ם כחכם, כי "התחיל בדברים ושאלות והניח הדבר בקושיא". יש מי שאומר שאלוהים "מעל הזמן": הוא לא יודע "מראש", אלא רואה את הכול בבת אחת. אבל גם זה לא פותר: אם הידיעה קיימת "לפני" הבחירה, במובן כלשהו, הבחירה כבר קבועה. והראב"ד עצמו הציע שאלוהים יודע כמו "האצטגנינים", האסטרולוגים, כלומר את הנטיות ולא את הבחירה, והודה בעצמו שאין בזה די.

חשוב להבין איזו סתירה זו. זו לא סתירה "פיזיקלית", כמו אבן שעפה למעלה, שמי שברא את חוקי הטבע יכול לשנות. זו סתירה לוגית, כמו "משולש עגול". ידיעה ודאית של בחירה שעוד לא נעשתה, ובחירה חופשית, הן שני דברים שאי אפשר שיהיו נכונים יחד. ולכן אין כאן "קושיה" שאלוהים יכול לפתור ביכולתו האינסופית. כמו שראינו, סתירה לוגית אינה משהו שאפשר לעשות, ולכן גם הכול־יכול לא "עושה" אותה.

המסקנה, והמקורות

המסקנה היא שאלוהים אינו יודע מראש את הבחירות החופשיות שלנו. וזה לא חיסרון בו. כמו שראינו, גם הוא "לא יכול" לעשות את מה שסותר את ההיגיון. "שחיטת פרה קדושה"? כשניתוח לוגי מראה משהו, זו מסקנה הכרחית, לא דעה. מי שאומר אחרת, פשוט התבלבל.

ואין המסקנה הזאת חדשה. השל"ה, רבי ישעיה הורוביץ, בהקדמת ספרו "תולדות אדם", כתב דברים קרובים מאוד, ואפילו הסביר שאלוהים "מצמצם" את ידיעתו כדי לתת מקום לבחירה. רש"י (סוטה ב ע"א) וה"אור החיים" (בראשית ו, ה) כתבו דברים דומים.

ולמה אלוהים עשה זאת? כי בלי בחירה, שום מעשה שלנו לא היה בעל משמעות, לא דתית, לא מוסרית ולא אחרת. אם לא אנחנו החלטנו, אין לזה ערך. והבחירה היא גם הדבר שבו אנחנו דומים לבורא: מי שבוחר, גם אם בחר ברע, מתדמה לבוראו במשהו, ויש בזה נקודת זכות שאין למי שמקיים מצוות בלי לבחור. אם מעשינו הם תכלית הבריאה, סביר שאלוהים נתן לנו את החופש לבחור בהם, וויתר, לצורך זה, על חלק מידיעתו. זו, אגב, המשמעות העמוקה של הצמצום: אלוהים הסתלק מהמקומות שבהם אנחנו בוחרים. את הבחירות עושים אנחנו, לא הוא, והוא אפילו לא יודע עליהן מראש. הבחירה החופשית היא מעין "בועה" בתוך הטבע, שאלוהים הוציא מתחום הידיעה שלו.